התעוררנו לפני כולם והתחלנו להתארגן עד ששאר החברה יקומו ויקפיצו אותנו חזרה לשביל. בדיוק שכבר התייאשנו מלחכות התעורר שילר ובלי היסוס קם ולקח אותנו לטיול ג'יפים פרטי עד לשביל.
עלינו לנקודת תצפית יפה ומשם כבר ראינו את נקודת הסיום במצפה רמון. המשכנו ללכת חשוב לציין שבאותו היום הייתה אזהרת שיטפונות כללית, ולאורך כל הדרך קיווינו שהאזהרה תתגשם, פקחנו עיניים וחצינו נחלים רבים במהירות אך דבר לא קרה...
שוב טיפסנו הפעם על שן רמון מה שהיה טיפוס כמעט אנכי וקשה מאוד ירדנו והמשכנו ללכת בנחל רמון וראינו הרבה מאוד מטיילים שאולי גם הם קיוו לראות שיטפון ואולי ( מה שיותר הגיוני בגלל כמות הילדים) היה להם משעמם במצפה. התחלנו את העליה לכיוון מצפה ואז התברר לנו שהמסלול שונה ואנחנו עולים ישר אל הבית ספר שדה, המשכנו במסלולינו החדש ואז התחיל הגשם... עלינו במהירות והגענו לבית ספר שדה, משרדי ההנהלה היו סגורים אז הלכנו למקום היחיד שפתוח חדר האוכל שם עבדו שתי בנות חמודות שהציעו לנו להתכבד בשאריות ולחכות בחדר אוכל עד שהן יסיימו לעבוד. הן סיימו לעבוד אך משרדי ההנהלה עדיין היו סגורים, בגלל הגשם והרוח החזקה לא הצלחנו להקים אוהל ונכנסנו לחכות באחד החדרים שהיה פתוח לבסוף נפתח המשרד ופגשנו במזכיר שלא ברור למה הוציא את העצבים שלו עלינו ואמר שאין חדרים פנויים ( כל המקום היה ריק) ושזו אשמתינו שלא הזמנו מקום שבועיים מראש (שימו לב -לפני שבועיים היינו באילת) לא ציפינו ליחס כזה מהחברה להגנת הטבע.. התאכזבנו מאוד, ונסענו באוטובוס לשדה בוקר להתארח אצל עדן, שדאג לנו במהירות לחדר פנוי אצל אמיר תודה רבה לכם!
 |
| הם דווקא קיבלו אותנו יפה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתבו לנו!