היום העשרים ושנים (מכתש קטן - מצד תמר)

התעוררנו אחרי לילה מעולה לבד בחניון הלילה, ויצאנו לטיול במכתש הקטן.
ירדנו במעלה עלי, בהתחלה חששנו ממנו מאוד, הוא היה תלול אך מסודר להפליא והירידה היתה קלילה ונוחה.

 חצינו את המכתש והגענו למפער המכתש שם פגשנו פועל ערבי ובוס יהודי שאמר לו מה לעשות, הסתובבנו וחזרנו אל השביל.
המשכנו במסלולנו וראינו גבעות צבעוניות.

משם התחילה העליה הגדולה שלנו להיום, מעלה חצירה,  שהייתה עליה קשה וארוכה אבל אחרי הכרבולת הכל קטן עלינו.

בסוף העליה פגשנו שלושה בחורים שהמליצו לנו בחום לבקר בעין צפית, הקשבנו לעצתה וביקרנו בשלולית בוץ מיותרת... -לא נורא.

התחלנו לעבוד אל עבר מצד תמר ובדרך דיברנו עם בוחרה חמודה בשם יובי כרובי (נשמע מוכר?) שהציע לנו להתארח אצלה בדימונה,  מסתבר שזה קרוב.
הגענו למצד תמר ותכננו לטפוס טרמפ לדימונה, לא הספקנו להגיע לכביש וכבר חיכתה לנו מכונית (מסתבר שהם סתם עצרו לקרר את האוטו - אבל זה מסתדר טוב יותר בסיפור) במכונית היו שני בחורים חמודים שהסכימו לקחת אותנו עד ליעדנו בדימונה,  למרות שזה לא היה במסלולם. מסתבר שאחד הבחורים מתכנן לעשות את שביל ישראל בקרוב והבטחנו לו שנשמור על קשר וניתן לו טיפים :)
הגענו לדימונה ויובל כבר יצאה לקראתנו (מסתבר שהיא יצאה להביא משהו לאחיה - אבל שוב זה מסתדר טוב בסיפור)
אצל יובל המלאכית קיבלנו יחס של נסיכות,  היא דאגה לנו להכל מקלחת כביסה ואוכל מדהים! באמת שעד כה לא זכינו ליחס מושלם שכזה! הלכנו לישון את שנת היופי שלנו במיטה של יובל עם חיוך ענק שלא ירד כל הלילה.
תודה רבה רבה רבה לך יובי כרובי!