לצענו לא כתבנו באותו היום אבל הינה עיקר הדברים החשובים -שזכרנו
את היום התחלנו בקניון שחורת. עשינו שלוש עליות שלפי הספר הן קשות, קשות מאוד וקשות (לשון הספר) שבסופן ראינו את אילת בפעם האחרונה!
(Hasta la vista baby)
וכשלא היו עוד עליות הלכנו במישור בין הרים וגבעות ולאורך ההליכה הרגשנו שצופים בנו תחושה שדומה לתחושת האנטילופה כשהאריה מתבונן בה (דמיינו אותי מספרת לכם את זה בקולו של קריין הנשיונל ג'אוגרפיק)שם ראינו 3 יעלים!! - התרגשנו וצילמנו - אבל במצלמה..
בהמשך פגשנו ג'יפ שסיפר לנו ששני ק"מ לפנינו נמצא זוג בחורים שגם הולכים על השביל.. לא הצלחנו להשיג אותם.
המשכנו ללכת וללכת...
רגע לפני שנשברו ראינו את מחנה הגדנע של באר אורה, המשכנו לישוב ושער הכניסה היה סגור, מיואשות וחסרות אונים הקפנו את באר אורה עד לשער הכניסה.. אולי הלכנו בצד הארוך יותר.
הגענו לביתו של יובל, שלא שכח מאיתנו רק התבלבל ביום והוא דאג לנו להכל :-)
תודה לכם משפחת גורן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כתבו לנו!