היום הרביעי (באר אורה - פארק תמנע)

נפרדנו יפה מיובל ומשפחתו, ויצאנו מהשער הטוב  של באר אורה. לא עברו חמש דקות ושני שכבר התגעגעה חזרה לישוב, עדיף שלא תדעו למה.. (פשלה 1#: שני שכחה את המזרון שטח)

התחלנו לצעוד לכיוון פארק תמנע,  זה התחיל כיום חביב לאנשים קטנים ותיקים גדולים והמשיך בטיפוס על במת תמנע האדירה! העליה הייתה קשה ותלולה ורוב הזמן טיפסנו על סלעים אנכיים וענקיים! מהסוג שאיילות מקפצות בקלות ואף אחד לא מבין איך.
מהבמה ראינו את מפרץ אילת, וקצת התאכזבנו.. אבל זה הוסיף לנוף היפהפה :)
מכאן הירידה הייתה הרבה יותר קלה ודילגנו אל עבר היציאה. - חשוב לציין שבדרך עברנו בתופעות גיאולוגיות שונות שלא ממש הבנו ואנחנו ממש לא זוכרות.
את הבחורים מאתמול כמובן שלא ראינו (סורי אמא)
יצאנו מפארק תמנע מוקדם משתכננו והבחורה ביציאה מהפארק (חמודה) ביררה לנו איפה נוכל לאכול במבה, בהמלצתה הלכנו לאליפז.
קנינו במבה ובראוניז וישבנו להטעין פלאפונים.
הבחור בקבלה סיפר לנו על בית ספר שמגיע לישון בקיבוץ ולכן לא נוכל להתארח שם. אבל המשכנו להטעין פלאפונים... ואז הגיעה אישה נחמדה שבדקה וגילתה שיש אוהל אחד פנוי בו נוכל להשתמש תמורת תשלום סמלי -יש שם גם מקלחות ושרותים ושכדאי לנו להתקלח מהר לפני התלמידים, הקשבנו לעצתה, היא גם סיפרה לנו שנוכל להצטרף לתלמידים לארוחת הערב.

(הסוויטה המלכותית) 

אז כמובן שאכלנו ארוחת ערב טובה עם תיכון מגידו, ישבנו לאכול עם המורים והמדריכים שניסו לשדך לנו את הבנים שלהם- ללא הצלחה, אבל שמחנו לקבל הזמנה לארוחת בוקר למחרת.
(פשלה 2#: שני איבדה את ספר המפות)